האוכל

השתייה:
חשוב לזכור שלא שותים מים מהברז. אפשר לצחצח שיניים, ואפילו לבלוע לגימה, לא קרה כלום, אבל לא לשתות ממש, וגם התאים עצמם לא עושים זאת. מים מינרליים בתאילנד זולים אבל לא כל כך טעימים לדעתי במחיר של החל מ 12 באט לליטר וחצי של חברת נסטלה עד כ 75 באט לאוויאן. יש גם בקבוקי 0.5 ליטר החל מ 5 באט, ובקבוקים של 960 מל' ?! ב 7-10 באט. לפעמים במסעדות ודוכנים עם האוכל מביאים לך כוס של מי שתייה, שהמקומיים כן שותים, התיירים לא, ואני העזתי פעם אחת ועבר בשלום. מעניין איזה מים מוסיפים לשייק הפירות?
חלב ומוצרי חלב כמעט ולא קיימים במטבח התאי, ועם זאת ניתן למצוא משקאות חלב רבים בטעמים ב7-11.
הקפה הוא בדרך כלל נמס סביר מאוד (הרבה יותר טעים מנמס עלית) שמוגש עם חלב או אבקת חלב בצד. ישנו קפה גרנד קניון וגם סטארבאקס, שלא ניסינו כי האמת שאנחנו היינו מסופקים לחלוטין עם קפה רגיל בבוקר וזהו.
ופינה מיחדת שמורה בליבנו לשייקים השונים, בעיקר אהבנו שייק אבטיחים, ושייק אננס. השייקים מוגשים ברוב המסעדות, ונמכרים גם בבסטות to-go במחיר חביב של 30-40 באט. רק הפרי נטו, קרח, מעט מים, ובלנדר זה כל מה שדרוש לקבלת הטעם של תאילנד. בעיקר בבנגקוק ניתן למצוא שייקים עם ויטמינים שמכילים סלק, ג'ינג'יר, סלרי ועוד טעמים, כולל תערובת detox לטיפול בהנגאובר. ישנו הבדל מסוים בין שייק למיץ, אבל לא הצלחנו לעלות עליו. ולא נשכח את "לאסי" שהוא שייק על בסיס יוגורט עם פרי, במתיקות עדינה מאוד, כ 50 באט.

דוכני אוכל:
זו הדרך המעניינת והזולה לאכול בתאילנד. שומרי הכשרות שביניכם, תעברו כבר עכשיו לחלק הבא. ניתן למצוא כמה בכל רחוב, חלקם על הכביש הראשי, כך שהאוכל בא בתיבול אדי דיזל, וישנם שווקי אוכל ייעודיים שנסגרים בשעות הצהריים החמות ונפתחים מחדש בערב (באיים, בבנגקוק הכל פתוח עד הלילה). אני אזכיר רק חלק קטן מההיצע:
- פירות טריים שהמוכר חותך מולך לשקית, ומגיש עם קיסמים לאכילה נוחה ב 10-20 באט לפי גודל המנה. נשנוש או קינוח מעולה וזמין.
- כדורי בשר עוף או דג על שיפוד שנעשים על המנגל או בשמן עמוק על הבסטה עצמה, ומוגשים בשקית עם רוטב צ'ילי מתוק, ב 10 באט. טעם עדין ומיוחד שמצא חן בעינינו, אם כי לא תמיד ברור מה אתה אוכל.
- נקניקיות קטנות על שיפוד בבנגקוק ובאיים, או נקניקיית ציאנג מאי ארוכה מגולגלת שנעשים על האש או בשמן עמוק, עם רוטב צ'ילי מתוק, 10-20 באט וטעם משתנה לפי הסוגים.
- תירס שנאפה על המנגל, בתוספת חמאה ומלח. בקו סמוי על חוף צ'אוונג הרוכלים עם המנגל מסתובבים על החוף ומביאים את התירס עד אליך, במחיר של 40 באט, אוכל חופים מעולה.
-פאד תאי (אטריות מוקפצות) עם ירקות, ביצה, פירות ים, או מס' פרוסות בשר חזיר או עוף ב 20-30 באט, בהתאם לגודל ואיכות הביצוע. טעים, בדרך כלל לא חריף. המקומיים מפזרים מעל פלפל צ'ילי חריף בכמות של 2 כפיות, אנחנו פיזרנו 1/2 כפית כדי שיהיה חריף מאוד וטעים (אנחנו מאוד אוהבים חריף).
- מרק עם נודלס ותוספת פירות ים/מס' פרוסות חזיר או עוף, טעים ולא חריף עד שלא מוסיפים 1/2 כפית צ'ילי לטעם, במחיר של 30-40 באט למנה משביעה מאוד לאחד.
- שיפודים של כנפי עוף, כרעיים, או פרוסות שומן חזיר, בתיבול אדום כלשהו, כנראה צ'ילי מתוק, עשויים על המנגל וטעימים ביותר, מעט שמנים. לעתים גם עופות שלמים מעושנים באותו תיבול אדום, מפרגיות קטנות עד לעופות גדולים יותר. השיפודים הקטנים ב 10-20 באט, מחיר העוף השלם לא ידוע.
- דגים שלמים עשויים על המנגל, בעיקר red snapper שלם במעטפת פחם, ושפמנונים קטנים משופדים על מקלות עשבי תיבול, טעימים מאוד ומלכלכים מאוד, בתוספת רוטב חריף אש עם שום ולימון ובמחיר סביב ה 60 באט לפי גודל הדג?
- שיפודים של דיונונים ושרימפסים ב 10-30 באט.
- מולים וצדפות מסוגים שונים שלא טעמנו כי האמת שאנחנו לא אוהבים אותם. נראו טריים, והמבחר עצום, למי שאוהב.
- קוביות קטנות במרקם של פודינג בטעמים שונים, החל מאפונה וכלה באוכמניות, ודלעת. אני מאוד אהבתי, בעלי היה בעד הטעם ונגד המרקם. כ 10 באט ל4 קוביות, הדלעת פשוט מעולה.
- קינוח עיגולי פודינג קטנים מחלב קוקוס, די מזכיר דייסת סולת מתוקה. הכי אהבנו אותם למחרת כשיצאו מהמקרר והיו קשיחים יותר, קופסא קטנה ב 15-20 באט.
- סלט מקומי עם ירקות, וכדורים מטוגנים בשמן עמוק של בשר עוף ובצל נדמה לי, שהמוכר מפורר ומערבב ידנית עם תבלינים. יוצא חריף מאוד וטעים בצורה בלתי רגילה. עולה כ 20 באט, ועדיין אין לי מושג בדיוק מה זה.
- תערובת חריפה מאוד של ביצה, עשבי תיבול ופירות ים שונים ודגים שנאפית על האש עטופה בעלי בננה ויוצא מעין אומלט טעים ביותר, אבל חריף אש. לא לאכול אם אין לידכם מים. 20 באט.
- מנות אורז sticky rice עם בשר עוף או חזיר פרוס, עם רוטב חריף בצד, כ 30 באט. נראה לנו משעמם, אז אפילו לא ניסינו.
- חתיכות של בשר אווז מעושן עם העור ברובע הסיני בבנגקוק, כ 50 באט לחתיכה קטנה, בשר מאוד כבד , לא שמן ומאוד משביע, טעים בטירוף.
- דוכנים של תבשילי צלי בשר/חזיר עם ירקות, שמיועדים להיאכל עם אורז. בעיקר נקנה על ידי המקומיים כדי לקחת הביתה, ופחות על ידי התיירים, גם בגלל ריח של תבלינים מעט יוצאי דופן, ובעיקר בגלל שנמכר בתוך שקיות ניילון קטנות, ואין לך בדיוק צלחת וסכו"מ כדי להתמודד עם התבשיל. במסעדות אכלנו מנות דומות, וזה טוב, אבל פה בגלל צורת ההגשה, מאוד התלבטנו.
- רוטי rotee זה בצק שמרודד דק דק על גבי פלטה חמה, חותכים פנימה בננה, מקפלים, מטגנים, מגישים חתוך על קבי קרטון עם קיסמים, ובתוספת חלב קוקוס וסירופ שוקולד. עם בננה מטוגנת ושוקולד לא ניתן לטעות, קינוח גן עדן. ישנם מקומות בהם הבצק נוזלי ונעשה כמו קרפ, עדיין טעים אבל לא משתווה לרוטי. עולה כ 30-35 באט, ניתן לעשות מלוח עם ביצה בפנים.
- sticky rice עם מנגו - אורז דביק מיוחד, בקופסא קטנה, עם חלב קוקוס ומנגו טרי פרוס מלמעלה. עדין, נימוח, נמס בפה, מעדן אמיתי. הכי קל למצוא בדוכנים בבנגקוק, עולה 25 באט למנה.
- פשוט בננה בקליפתה, אפוייה על המנגל ב 10 באט.
- גלידה שניתן לקנות בכוס, והמקומיים מעדיפים ב... לחמניה פשוטה (הזו של השוקו), כמו סנדוויץ. חבל שלא ניסינו.
בדוכני הרחוב האוכל תמיד יוגש בשקית או קופסית קלקר עם קיסמי עץ, לדקור ולאכול. בדוכן שיש לידו מקום לישיבה עם שרפרף (בעיקר דוכני המרקים, ופאד תאי) תקבלו צלחת, כף למרק וצו'פסטיקס. בנוסף תקבלו מעמד עם כמה סוגי פלפל חריף, רוטב סויה במקום מלח, ולעתים כוס מי שתייה. אם מדובר על דוכנים עם מקום ישיבה מקובל לאסוף את כל הפסולת לשקית ולהשאיר על השולחן, בעל הדוכן עובר ומנקה. אני לא אומרת שצריך להגזים ולזהם את כל הסביבה בשל כך.

מסעדות:
במחירים מגוונים מאוד, החל ממסעדות פשוטות של אוכל תאי, במחירים של 60-100 באט למנה, ועד היקרות, עם מחיר ארוחה זוגית עד 2000 באט.
בצפון המסעדות הנפוצות ביותר הן תאיות והודיות, ופירות ים בשפע. פירות הים בצפון הם בעיקר שרימפסים, שנשמרים חיים באקווריום עד לרגע הבישול. השרימפסים המקומיים הם ענקיים, מה שנקרא טייגר שרימפס בארץ נחשבים בתאילנד לקטנטנים, והם משמשים רק לבישול בתוך מוקפץ או מרק, ולא כמנה עצמאית. קילוגרם שרימפס עולה 700 באט, בד"כ עשוי על הגריל עם רוטב צ'ילי בצד, או המועדף עלינו רוטב שום ופלפל בטיגון עמוק.
המטבח התאי דל בבשר יחסית למטבח המערבי, הסוגים הנפוצים זה בשר עוף וחזיר. מנות בשריות יכילו בדרך כלל חתיכות בשר בודדות. באיים ניתן למצוא מסעדות שמתמחות בבשרים, עם בשר בקר שרובו מגיע מאוסטרליה. מאחר ולא חסר בארץ בשר איכותי, לא אכלנו בתאילנד בשר נטו אפילו פעם אחת, והתמקדנו בפירות ים ודגים.
באיים רוב המסעדות שמגישות דגים ופירות ים מציגים את המבחר פרוס על קרח בקדמת המסעדה, ובאפשרותך לבחור את הדג/שרימפ/לובסטר, לשקול במקום, ולקבל אותו מבושל כעבור 10 דקות. המחירים הם כ 40-50 באט ל100 גרם דג, וכ 170-180 באט ל 100 גר' לובסטר.
חייבים לנסות: לאכול כריש, זה הדג ההכי טעים והכי "בשרי" שאכלתי אי פעם. טעמנו גם ברקודה ודג חרב, וזה טוב אבל פשוט לא זה. בנוסף חייבים לנסות מאכלים תאיים לסוגיהם, הכי אהבנו את המרקים - טום יאם החריף והרבה יותר טעים ממה שניתן לנחש מהנסיון בארץ, ומרקים על בסיס חלב קוקוס, מי שלא חושש ממתוק.
כמובן כמובן למי שלא רגיל לאוכל שונה יש בכל חור מקדונלדס, או פיצריה, או מסעדה ישראלית עם שניצל וחומוס, אבל בעינינו זה בזבוז לאכול בחו"ל דברים שאפשר לאכול גם בארץ, אז לא נכנסנו אפילו.
הדגים שונים ומשונים, היחידים שהיכרנו זה השפמנון הצעיר, וסטייקים של טונה.
הדגים הקטנים (250-500 גר') נעשים כשהם שלמים בטיגון עמוק או על הגריל בתוספת עשבי תיבול, או רוטב חריף בצד, או שום ופלפל בטיגון עמוק (שזה לפי דעתנו התיבול המושלם לכל דג, בקושי הצלחנו לשחזר בבית). הדגים הנפוצים הם red snapper, ישנו white snapper נדיר יותר ויקר יותר, כל מיני דגים שנראים כאילו יצאו מאקווריום תצוגה, snakefish טעים מאוד אבל מפחיד לאללה לראות את הראש שלו - לגמרי זהה לנחש. קודם תאכלו ואחרי זה תסתכלו.
בנוסף תמצאו סוגים שונים של צדפות, קלמרי בגודל משתנה, וכל מני סרטנים גדולים שלא ידענו מאיזה כיוון אוכלים אותם, פשוט ניישנל ג'יאוגרפיק על צלחת. מה שכן, הכל טעים, לא נפלנו אף פעם.

האוכל בכפרים מאוד פשוט, כולל בעיקר אורז דביק בטעמים מתוקים, ותוספת של פרוסות בשר או עוף עם ממרח חריף בצד. החריף בכפרים הוא כזה שרק מהריח שלו אפשר להתחיל לבכות, אבל מבעד לחריפות יוצאים טעמים נפלאים. אם תמצאו אורז שמכינים אותו בתוך מקלות במבוק ממולאים - תתנפלו ותאכלו כמה שיותר, מעדן מיוחד במינו. בנוסף תמצאו בכפרים את קוביות הפודינג בטעמים שציינתי קודם. אנחנו אכלנו ממצע של עלי בננה על האדמה, עם עלי בננה במקום צלחות, עם הידיים שלא שטפנו מהבוקר, וזו היתה בין הארוחות ההכי מדהימות במהלך כל הטיול. בקיצור, אנחנו ממליצים להעיז, ולא לפחוד משלשולים, אבל אם משהו נראה לכם חשוד אל תאכלו כי יש מצב שזה ייצא בחזרה, ולו רק בגלל החשש. אני הקאתי רק פעם אחת, וזה היה אחרי ארוחה במסעדה דווקא, ונגמר מהר. נראה לי שזה חלק בלתי נפרד מחווית הטיול במזרח :) בכל מקרה, נסענו מצויידים בכל סוגי התרופות, כולל תרופות מרשם וידע רפואי זמין, אז גם העזנו בהתאם.

ג'וקים, תולעים, ושאר חיות בר ראינו רק 3 פעמים במהלך כל הטיול. המקומיים היחידים שראינו שאוכלים אותם זה המוכרים עצמם, כדי להראות שאפשר. בעיקר הדוכן הוא לא יותר מאטרקציה תיירותית, כאשר תייר אחד קונה וכל השאר עומדים מסביב, מתערבים אם יאכל או לא, ומריעים למי שאכן העז.

אלכוהול:
בתאילנד יש 3 בירות מקומיות זולות יחסית וטעימות - טייגר בהירה לא רעה 4.5% אלכוהול, סינגהה בהירה וטעימה עם כ 5% אלכוהול, וציאנג הבהירה וטעימה מאוד, שקצת מזכירה קוואס או מאלט עם 6.7% אלכוהול שפשוט משטחים אותך על הכסא אחרי שליש, בחום של הצהריים. נמכרים בבקבוקים וגם בדראפט בגודל רגיל של 1/3 וגודל מוזר 640 מל' כ 50 באט.
הקוקטיילים המוכרים עולים בין 50-200 באט, תלוי איפה.
השתייה הפופולרית בתאילנד זה באקט bucket of joy וכשמו כן הוא - דלי פלסטיק קטן צבעוני כמו למשחק בחול שממלאים אותו בקרח + וודקה סמירנוף רדבול או וויסקי מקומי מזעזע ורדבול, מכניסים כמה קשים, וחבורה של 3-4 איש מסודרת. 200-400 באט, תלוי איפה, וכמה קרח דוחסים פנימה. מתאים גם לשניים. אגב, הרדבול המקומי נמכר בבקבוקונים קטנים של זכוכית כהה, כמו בקבוק תרופה, לא מוגז, והמקומיים מאמינים שהוא... מגביר את כוח הגברא, כמובן.
בצפון ובאיי מפרץ תאילנד רוב הפאבים נפתחים בשעות צהריים, ונסגרים לקראת 2 בלילה, לכן כבר בשעה 5 ניתן לראות כמה תיירים נשפכים מהכסא בבר, שתויים עד עלפון. המעניין הוא שגם כאשר כל התיירים האלה מחוקים לגמרי, הכל מאוד מנומס, בלי דחיפות וצעקות (מאוד מוזר לבוגרי המועדונים בארץ). תתנהגו בהתאם.
יצא לנו לבלות עם מקומיים, והתאילנדים מתפרעים ומשתחררים לחלוטין, עושים שטויות וצוחקים, ומקבלים בברכה תיירים לחבורה שלהם, אם האווירה מתאימה. העברנו לילה נהדר בבר על החוף בקו-פיפי עם חבורת תאילנדים ועוד 3 תיירים, רקדנו בתוך הים, שתינו, והתיירים האחרים לימדו את התאילנדים לעשות גלגלונים על החול בהצלחה חלקית והמון המון נפילות, וצחוקים.